Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘נאות סמדר’


"הניסיון להקים חברה על-מעמדית נכשל.. בסיס אוטופי שאין לו קיום בטבע האדם.. משבר פיננסי עמוק.."

בטח שמעתם או השמעתם פעם בחייכם הדברים האלה על קיבוצים ועל קיבוצניקים. במהלך שנות ילדותי העירונית תמיד רחשתי חיבה מיוחדת לרעיון הקיבוצי, ובבגרותי אף חייתי כשנתיים בקיבוצים שונים. לכן שמחתי לראות שהעיתון דה מרקר בחר להקדיש את מוסף החג שלו לשינויים העוברים על הקיבוצים בארץ.

מבין כל הכתבות, משכה את תשומת ליבי הערתו של זאב בירן, מנהל חברת הקייטרינג של קיבוץ סעד:

"הקיבוץ נהפך לעסק חי שרוצה להרוויח. להרבה חברים ותיקים יש תחושה שגנבו מהם את הקיבוץ. הם מרגישים שהקיבוץ של פעם מת, וכואב לי הלב עליהם. נגמרו הימים שהקיבוץ חי לשם שמים, וכיום עסק לא כלכלי נסגר." המשך…

Read Full Post »

מי נתן לנו את ה"עצמאות", את המילה עצמה? ואיך זה קשור לכל אחד ואחת מאיתנו?

את המילה הכה שגורה בפינו "עצמאות" חידש איתמר בן אב"י, בנו הבכור של אליעזר בן יהודה. בחור צעיר בארץ ישראל, שנות העשרים של המאה הקודמת. הוא עוצם עיניו ומנסה לתת מילה לחזון אחרית הימים שלו, בו "אחינו נקבצים מכל פזוריהם לארץ האבות" ושם הופכים להיות אדונים לגורלם. הוא נזכר בלשון חכמים, שם שומעים צורות כמו 'עצמו', 'עצמי', או צירופים כמו 'ברשות עצמו', 'לעצמי', 'בעצמי' וכולי. בין השאר, צורות וצירופים אלו משמשים כדי להדגיש שעושה הפעולה מבצע אותה בכוחו, לבדו, ללא עזרת אחרים. כנראה ששימושי לשון אלו היו ההשראה לחידושו של בן אב"י – עצמאות. מכאן אנו לומדים שהמילה הגדולה הזאת, "עצמאות", מתחילה קודם כל ב"עצמי".

הבעיה היא, שלישראלים לא ממש ניתנה הזדמנות להבין את ה'עצמי' הזה – בעיקר משום שלא היה לנו די זמן להתבשל. המשך…

Read Full Post »

מתוך חזון קיבוץ נאות סמדר: "הקיבוץ ועמותת 'אנשי מעשה' פועלים על מנת להגשים את הציונות המעשית, כראי של הציונות המדינית והרוחנית, בדרך של הקמת יישובים המשמשים באופן פעיל כמקום ללימוד, להגשמה, להפרחת אזורי מדבר, וכיצירת מודל לחיים נכונים באזורים צחיחים".

במאה שעברה, תפקידה המרכזי של הציונות היה לקבץ יהודים בארץ ישראל על מנת שנוכל להקים כאן את ביתנו. כעת, משמדינת ישראל הוקמה והיא יחסית בטוחה ומשגשגת, גם האתגרים הניצבים לפתחנו השתנו, ועימם משמעותה של הציונות ותפקידנו במסגרת ההקשר החדש שנוצר. המשך…

Read Full Post »

לפני מספר דקות עמדתי בלב מטע נקטרינות אורגני בחברת חברים ויחד קטפנו מהפרי העסיסי. לא סתם נקטרינות, אלא נקטרינות במטע הדרומי ביותר בישראל, בו הפרי ראשון להבשיל – והוא תלוי אדמדם ועגלגל מהעצים הנמוכים.

נאות סמדר הוא קיבוץ בערבה שהוקם על ידי קבוצת אנשים בעלי מקצועות חופשיים, אשר אט אט הגיעו להבנה כי שינוי חברתי לא משהו שאפשר 'להנחית' מגבוה; לכן, אם ברצוננו לחיות ולהתקיים זה לצד זו בחברה מוסרית ונעימה יותר, עלינו ראשית להתחיל עם עצמנו. המשך…

Read Full Post »